חוק וסדר? ארכיון

פורסם בתאריך 30/1/08
24 דקות

פורסם בתאריך 16/1/08
24 דקות

מייל שקיבלתי ואני מרשה לעצמי לנצל את הבמה של אלפי הגולשים שנתקלים בבלוג שלי מדי חודש:

ב- 27.11.07 בשעה 14:43 , הייתי בקניון ערים בכפר סבא ונתקלתי בניידת משטרה שהוחנתה בצורה מרושלת על המדרכה ועל מעבר חצייה,

כשניסיתי להעיר לשוטר על צורת חנייתו נדהמתי לראות כי הנ”ל מעשן בשטח הקניון

כשביקשתי שיכבה את הסיגריה, הוא ענה “מה אתה מסוגל לעשות לי?”

מאז צאת החוק האוסר על עישון בבתי עסק, חיי השתנו. לא, זה לא גרם לי לעשן פחות. אני יוצאת פחות, זה בטוח. אתמול, הייתי במסיבה פרטית, שם היה מותר לעשן. אחר כך המשכננו לאיזה פאב. לא היה להם הייניקן, אז הלכתי לחדר עישון לחשוב על מה בא לי במקום. בחדר הקטן הצטופפו בערך 20 אנשים. במרכז החדר שולחן סנוקר ומאחוריו חלון המשקיף לבר.

השלט בכניסה לכלוב aka”פינת העישון”

שני לא מעשנים, יושבים לבדם על הבר, שתי דמויות מטושטשות, מתגלות-נעלמות במערבולת העשן. סיימתי את הסיגריה והגעתי להחלטה – אני מוותרת על השתיה. אז חזרנו הביתה. כאן אני לא נרדפת אחרי פסיכופטים, ומוקצת לחללים צפופים חסרי חמצן, או נזרקת לקור בחוץ.

אני לא יודעת איך זה קרה שהגעתי לעמוד הראשון בגוגל כשכותבים את המילה “פייסבוק”. בחיי, לא עשיתי כלום. גם לא שכרתי חברת שיווק… אם אין לכם חשבון בפייסבוק, לא תוכלו לראות את התוצאה. לטובת אלו שלא טרם התמכרו, אומר לכן שמספר הכרטיס שלי הוא 665899101
אני גם מתנצלת בפני כל גולשי פייסבוק שמקבלים ממני הודעות. אני לא שולחת אותם. גם לא ביקשתי מכם חברות. למעשה מעולם לא ראיתי אתכם עד שלא שאלתם אותי “אנחנו מכירים?”

לא קל לעצבן אותי. אפשר להגיד שדי קשה להוציא אותי מכליי. יש אנשים שלא מבינים, שאיתי לא כדאי להסתבך. בטח שלא לעצבן אותי. כי אז אני נועלת את הלסתות כמו רוטוויילר בהתקפת אמוק, ולא מרפה עד צאת הנשימה האחרונה של הקורבן שלי.

אז עיצבנו אותי, ואני התחלתי המסע צלב לעבר הניצחון שלי. קניתי מכנס שהסתבר לי בדיעבד שהוא פגום. המוכר סילק אותי בבושת פנים תוך סינון “לכי תתבעי אותי” מהחנות שלו “ברנרד” ברחוב קינג ג’ורג’, לפני מספר שבועות. פניתי ליהודית יהב (כתבת צרכנות בידיעות אחרונות) לעזרה והיא שמחה לשמוע שכבר כתבתי ל”הגנת הצרכן”:

את המכתב הזה קיבלתי במייל והחלטתי לפרווד אותו לפי בקשת הכותבת, שכל מילה שלה בסלע. ובכן, בחרתי בכמה מידידנו הטובים כמכותבים (בתקווה שאני לא מוגדרת כספאם אצל אף אחד מהם) ושאלתי בכותרת – מי ירים את הכפפה? עכשיו נותר רק לגלות, אם משו מהם באמת מספיק ירוק כדי להיכנס לעמודים הראשיים בעיתון.
להלן המכותבים (לא לפי שום סדר מסויים):

info@green-party.org.il מפלגת הירוקים
michelle@ale-yarok.org.ilמישל לוין – רכזת איכות הסביבה בעלה ירוק
megama@green.org.il מגמה ירוקה
sviva@sviva.net חיים וסביבה – אירגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה
shaygaly@gmail.com שי ממאבק סוציאליסטי
eyal1917@gmail.com אייל ממאבק סוציאליסטי

I DARE YOU ALL TO ACT!

גרסה אחרונה וערוכה

16/11/07
7 לילות
ידיעות אחרונות

לטובת מי שלא מעודכן בחדשות החמות, ביום רביעי בלילה (7/11/07) נכנס לתוקפו החוק הדרקוני והגזעני המנדה מעשנים ממקומות הבילוי.

מישהו כאן במדינה החליט שאנחנו ניו-יורק כנראה. עוד מעט לא נוכל להסתובב ברחוב ולמצוץ להנאתנו את מקל הסרטן החביב עלינו. אחר כך יאסרו עלינו ללבוש גופיות ויכריחו אותנו לכסות את השיער. כי למה לא בעצם? אם המדינה מאפשרת פגיעה כה בוטה באוכלוסיה כה גדולה, למה שאחרים לא יתפסו על זה טרמפ? אם אפשר להכריח בעזרת חוק אידיוטי לא לעשן בשומקום, השמיים יהיו הגבול למה שיקרה פה. בוקר טוב איראן! תתעוררו! אפילו הח”כים הירוקים חושבים שזה מוגזם.

לא תמיד המשפט הזה נכון. לא תמיד החברים שלך משקפים אותך. מעט מאוד פעמים בחיינו מזדמן לנו לבדוק את החברים שלנו אם בכלל. חבר לא נמדד בכמה הוא יוצא לבלות איתך או בא לישיבות אצלך בסלון. לא תמיד נופלת בחלקינו ההזדמנות האמיתית לבחון – עד כמה החבר/ה הוא/היא חבר/ה טוב/ה?