חו”ל ארכיון

עברה לה כבר יותר משנה מאז הפסטיבל ההוא. חודשים ארוכים הייתי בהליכי הגירה (עם שם כמו שלי, אני חושבת שזה היה רק עניין של זמן) שהחלו בלימודי הולנדית קדחתניים באופן עצמאי – כחלק מהדרישות הנוקשות של מחלקת ההגירה ההולנדית, המשיכו בגירושין רשמיים ונעימים סה”כ, ברבנות, ממנה לא הצלחתי להתחמק בסופו של דבר למרות שלא נישאתי דרכה… ועם עוד טונות של בירוקרטיות, טפסים ותרגומים ועוד אינספור משימות ורשימות ללא סוף.

אז זהו, שיש סוף והוא גם התחלה חדשה. לפני חמישה ימים טסתי בפעם העשירית בחיי להולנד, עם כרטיס לכיוון אחד. הויקינג שלי הגיע רכוב על מטוס לבן לארץ הקודש יומיים לפני, אסף אותי, את בתי ואת חתולתי (והכניס אותה לתיק הטיסה בכזאת ג’נטלמניות שהיא אפילו לא התנגדה, אני לעומתה הייתי על סף עילפון) ולקח אותנו לארץ חלומותיי.

הרגע הזה שעברנו את ביקורת הדרכונים