הולנד ארכיון

2

פעם עשירית – מיונז

עברה לה כבר יותר משנה מאז הפסטיבל ההוא. חודשים ארוכים הייתי בהליכי הגירה (עם שם כמו שלי, אני חושבת שזה היה רק עניין של זמן) […]

עברה לה כבר יותר משנה מאז הפסטיבל ההוא. חודשים ארוכים הייתי בהליכי הגירה (עם שם כמו שלי, אני חושבת שזה היה רק עניין של זמן) שהחלו בלימודי הולנדית קדחתניים באופן עצמאי – כחלק מהדרישות הנוקשות של מחלקת ההגירה ההולנדית, המשיכו בגירושין רשמיים ונעימים סה”כ, ברבנות, ממנה לא הצלחתי להתחמק בסופו של דבר למרות שלא נישאתי דרכה… ועם עוד טונות של בירוקרטיות, טפסים ותרגומים ועוד אינספור משימות ורשימות ללא סוף.

אז זהו, שיש סוף והוא גם התחלה חדשה. לפני חמישה ימים טסתי בפעם העשירית בחיי להולנד, עם כרטיס לכיוון אחד. הויקינג שלי הגיע רכוב על מטוס לבן לארץ הקודש יומיים לפני, אסף אותי, את בתי ואת חתולתי (והכניס אותה לתיק הטיסה בכזאת ג’נטלמניות שהיא אפילו לא התנגדה, אני לעומתה הייתי על סף עילפון) ולקח אותנו לארץ חלומותיי.

הרגע הזה שעברנו את ביקורת הדרכונים

קרא עוד »

תגיות:
0

כל הדרכים מובילות להולנד

שנים פנטזתי להסתלק מכאן. וככל שהשנים חלפו הרגשתי יותר ויותר לא שייכת לכאן, אם זה בגלל דעותיי או בגלל האופי שלי, שהרגישו לי תמיד שונים […]

שנים פנטזתי להסתלק מכאן. וככל שהשנים חלפו הרגשתי יותר ויותר לא שייכת לכאן, אם זה בגלל דעותיי או בגלל האופי שלי, שהרגישו לי תמיד שונים מהכלל. אך לא הגנים האשכנזים ולא הס”טים העניקו לי כרטיס יציאה מהארץ בדמות דרכון אירופאי, אז פזלתי קצת לאוסטרליה וקצת לקנדה, אך אלו נפסלו די מהר בעיקר בגלל המרחק מהארץ. כי אני לא לגמרי רוצה לעזוב את כל מה שיש לי פה – המשפחה, החברים, השפה. רוצה מספיק רחוק ומספיק קרוב.

בגיל 12 ומשהו הרגשתי פעם ראשונה מה זה שהחיים משתנים לך מול העיניים. אבא שלי וחבר שלו לקחו אותי ואת חברתי, בנות המצווה, לטיול גדול שהיה עבורי תפנית בעלילה – באנגליה, צרפת והולנד. זוכרת שיצאתי מהארץ עם כל מיני בגדים ילדותיים בצבע ורוד- אפרסק וחזרתי עם מגפי עור שחורות עד הברכיים, עגילים של שלדים ושרשרת ענקית עם פיס, כמו של אביב גפן.

קרא עוד »