המימד הירוק

זהו, מחר זה נגמר ויעברו לי כל הבחילות מהקקה-מפיינים של אלו שנהנים לבזבז לנו כסף. האמת שאתמול אחרי שראיתי את הכתבה על כך שהממשלה אישרה תקציב של פאקינג 650 מיליון ש”ח להקמת בית חדש לראש הממשלה, חשבתי לעצמי שעדיף להשאר בבית. לא רוצה להצביע לחבורת המושחתים האלו, וזה גם מסוג הדברים שמורידים לי את המוטיבציה לעבוד.

פאק, המיסים שאני משלמת, למה שלא ילכו אלי, ואוכל לבנות לעצמי בית במקום לשלם שכ”ד מופקע שבמקרה הטוב הוא רק *קצת* יותר משכר מינימום?? אה כן, שכר מינימום, מה שאתם מרוויחים לחודש זה מה שמקבל ח”כ ליום. ידעתם? נו טוב, אנחנו האנשים הקטנים שמצביעים להם פשוט לא ממש מעניינים אותם. העיקר שיהיה להם וולוו ובית ראש ממשלה מפואר לתפארת מיסי הפועל האומלל.

אז כמו שאתם בטח מבינים, מעולם לא הצבעתי למפלגה גדולה וגם לא אצביע. עכשיו מצאתי את עצמי בבעיה, כי המפלגה שאליה הצבעתי בשנים הקודמות הפכה לפארסה מיותרת, התפצלה ונהייתה הזויה יותר מטריפ מקולקל. בעצם כל ההזיה הזאת של עלה ירוק היא אגו טריפ אחד גדול שנגמר בביזבוז כספי המיסים שלנו ובביזוי המטרה, שעדיין נראית לי חשובה והיא – הלגליזציה. כולי תקווה שהפיצול הזה יפגע במטרה האמיתית שלהם – כספי מימון המפלגות ושאף אחד מהם לא יקבל אפילו מנדט.

בכל מקרה נשארתי להתלבט למי להצביע. ידידי שלומי לאופר שרץ עם מפלגת צבר אומנם נשמע מאוד משכנע, ואני יודעת מה טיבו של האיש. אם הוא היה במקום יותר ראילי (שלישייה פותחת) כנראה שהייתי מצביעה להם. אבל הוא לא, ומכיוון שאני כבר לא צעירה, מה לעשות, המצע שלהם לא מדבר אלי. אם הם היו קיימים כשהייתי בצבא אני בטוחה שהייתי מצביעה להם.

נשארה אג’נדה אחת קרובה לליבי – איכות הסביבה. אחרי שצפיתי בסרט המזעזע (שהוא סרט מצויין וחשוב!) “שיטת השקשוקה” של מיקי רוזנטל, הבנתי כמה באמת המצב פה חמור. רמות הזיהום שנפלטות ממפעלים בארץ גבוהות בעשרות אלפי אחוזים ממה שמותיר התקן, וזה לא שאין פיתרון – מפעלים זהים של אותם בעלים (האחים עופר) בנמצאים האירופה עומדים בתקן יופי טופי. שם, אם יש חריגה פשוט סוגרים לך את המפעל. והכל חברים יקרים זה עיניין של כסף ואכיפת חוק.

לכן, הגעתי למסקנה המתבקשת שחייב להיות איזשהו גוף ירוק אמיתי שישמור עלינו מפנים. אל תתבלבלו, אג’נדה ירוקה זה ממש לא “הירוקים”. העומד בראשם הוא דגנרט הרבה יותר גדול מהליצנים של עלה מחוק. הוא לא סתם מזויף, הוא זבל שמלקק לבעלי ההון – כך למשל הוא הצביע בעד הפיכת מוזיאון ישראל למוזיאון על שם אביבה וסמי עופר. רק כשהתחיל הרעש הציבורי בעיניין הוא פתאום קפץ והתנגד לשינוי השם. זה מה שאתם ראיתם, כי את זה התקשורת הציגה. ואם אתם רוצים לדעת עוד על המנוול הזה אתם מוזמנים להכנס לאתר הזה.

אז מה נשאר? התנועה הירוקה מימד. אני ממש מקווה שהם יכנסו, ושהדבר הראשון שהם יעשו זה לקחת את התקציב המופקע של 650 מיליון ש”ח לבניית בית ראש הממשלה, ויפנו אותו לדברים חשובים כמו לסגור לסמי עופר את מפעליו המזהמים.

פוסט זה מוקדש באהבה לקורא הנאמן עידן דורפמן 🙂

Facebook Comments

עלינו הגר