אחיות לסבל

sis.jpg

פורסם ב-24 דקות
29/4/08

ניסיתם פעם לכופף, אפילו קצת, את הנהלים של קופת החולים? תנסו ותיפגעו

יש מערכות שבהן צוות התמיכה אליו אני שייכת לא תומך. אחת מהן היא המערכת החיסונית, שעם בוא האביב פשוט קורסת. אני מתה על הצוות שלי. הוא מקסים, באמת. רגישות אצלנו היא מעל הכול, ואנחנו דואגות אחת לשנייה כמו משפחה. אולי זאת הסיבה לסבב המשמרות שחילקנו בעל כורחנו על מיני המחלות שבאות עם חילופי העונות. אתמול זו הייתה “משמרת המחלה” של ענבל, שיצאה מוקדם כדי ללכת לרופא שאליו קבעה תור בצהריים כשהתחילה להרגיש רע. אחרי שעה אני מקבלת ממנה טלפון, כולה מתייפחת. הרופא לא הסכים לקבל אותה.

הרגשה חזקה של דה ז׳ה וו החלה לדגדג בזיכרון העצבני שלי, ככל שהיא המשיכה וסיפרה איך הרופא סירב לקבל אותה כי היא שייכת לרופא אחר. אז מה אם היא סובלת מכאבי תופת ובקושי יכולה לזוז. הוא לא ייתן לה טיפול. היא נשלחה לסניף אחר של קופת החולים בו נמצא הרופא אליו היא כביכול “שייכת” לקבלת טיפול, תוך שמזכירת הסניף מתלוננת בפניה על עקשנותה המיותרת לקבלת יחס. כיוון שהרופא השני כבר הלך הביתה, היא טורטרה לעוד שתי מרפאות. בשתיהן לא קיבלה טיפול. בזנב מקופל היא חזרה הביתה, וסבלה עד למחרת בצהריים, כי רק אז הרופא “שלה” מקבל קהל.

לפני מספר חודשים קרה לי מקרה דומה: חטפתי דלקת עיניים שסתמה לי עין אחת והיה נראה כאילו נכנס בה איזה כדור טניס. במרכז לקביעת תורים שאלו אותי לאיזה רופא אני רוצה ללכת. כמו חברתי שנזקקה לטיפול דחוף, גם לי לא היה איכפת לאיזה רופא יקבעו לי את התור, רק שיהיה בהקדם האפשרי.

כשהגעתי לאותו רופא אליו נקבע לי התור, נתקלתי בפנים חמוצות — “למה הגעת אלי? את שייכת לרופא אחר, לכי אליו” הוא נבח עלי. עדיין בהלם, ניסיתי להסביר לו שאני לא “שייכת” לאף אחד, וסך הכל ביקרתי אצל הרופא ההוא פעם אחת. לקח לי זמן לשכנע אותו להסכים לתת לי את השירות והטיפול עבור העין הדלוקה שמצבה רק הלך והחמיר, במיוחד כי גם אני, מתוך ייאוש פשוט התחלתי לבכות. לבסוף הוא הואיל למסור לי מרשם לתרופה בלי שבדק אותי בכלל.

כמובן שכתבתי מכתב תלונה חריף, אחרי שיצאתי ממנו בצעקות שהוא עוד ישמע ממני. התגובה מקופת החולים איחרה לבוא, וכשהגיעה, הייתה לקונית ומטופשת, בלי שום התנצלות. נאמר לי שאלו הנוהלים, ואם ברבעון אחד הלכתי לרופא מסוים, אני מחויבת ללכת אליו כל הרבעון. עד אתמול חשבתי שהקופת חולים שלי דפוקה, אבל מסתבר שכולן אותו חרא.

בינתיים ענבל נשלחה לאינספור בדיקות שהשד יודע כמה העיכוב במתן הטיפול יכול להיות קריטי, ואני נשארתי עם איזו גולה בעין, שתצא רק בהתערבות כירורגית. מזל שיש את מי להאשים. לכו דברו עם הנוהלים, כי הרופאים כבר מזמן הפסיקו להקשיב.

Facebook Comments

עלינו הגר