סוף הסמסטר

איפה הם עכשיו הסטודנטים והעומדים בראשם? רק עשרות הפגינו בימים האחרונים. עכשיו הם בטח מקווים לקבל הקלות, ולא איכפת להם שהסמסטר יילך. הם בטח מעדיפים את זה

students.jpg
מאבק מיותם. או מיותר

“המאבק” כפי שכינו אותו אז בניחוחות סוציאליסטים, התחיל אי שם בקיץ. כשהיה חם ודביק ועוד הרגשתי את קצות אצבעותיי. אמנם הייתי כולה סטודנטית ב”פתוחה”, אבל זה לא הפריע לי ללכת אחרי השיעור להפגין בכיכר עם החבר׳ה ששובתים, לצעוד איתם ברחובות תל אביב בלי אישור מהמשטרה ולהסתכן במעצר או אפילו איזה בוקס (גם למצלמה) משוטר יס”מ ששחררו לו את הרסן.

הלילות הלבנים שהעברתי בחמ”ל המאולתר בביתו של סטודנט אחד ממובילי המאבק, נראו כמו היסטוריה בהתהוותה. מיילים וטלפונים בלי הפסקה, הכנת פעולות ליום המחר, הרבה עשן, הרבה מים וכמה נקניקיות במחבת לכל החבר׳ה בארבע לפנות בוקר. נלחמתי איתם כי חינוך זה דבר חשוב. כי זה העתיד שלנו. כי זה לא ייתכן שבעלי ההון ישתלטו לנו גם על זה. כי אני לא חושבת שהשכלה היא תלוית ממון, אלא נחלת הכלל. כי לעזאזל, בכל אירופה ההשכלה חינם, ואפילו כאן בארץ — האברכים־תורתם־אמונתם, וואטאבר! — מקבלים פטור משירות המדינה, וקצבה למימון הישיבה.

כשחתמו על ההסכם וחזרו ללמוד, ידעתי שעשו טעות מרה. ליתר דיוק — חטפתי קריזה. בשביל זה הפגנתי? בשביל היריקה הזאת בפרצוף? ממשלה שלא קיימה מסקנות של ועדה אחת, מתנה את בקשת הסטודנטים הלגיטימית, בקיום “הרפורמה” — איזה מושג ערטילאי (לועדת שוחט שאותה ביקשו הסטודנטים לבטל), בטקסט אפוף עשן סמיך שיכול לטשטש כל הבטחה. רק בליל מילים קצוב ומחושב, כאילו מדובר בהבטחה לאויב העם — עטופה במסננת של אלפי פתחי מילוט.

אבל אם החינוך הוא העתיד והסטודנטים הם בעלי ההון של מחר — אז המאבק הזה הוא סתום, והיה סתום מראש. בלי עתיד, בלי בשר, בלי מטרה מוגדרת. ממש כמו החינוך. בסוף הסיפור, שוב הבנתי שהלכתי שולל אחר אינטרסים אישיים לקידום פוליטי וגרבוץ אינסופי על חשבון כספי הציבור. איפה הם עכשיו הסטודנטים והעומדים בראשם? רק עשרות הפגינו בימים האחרונים. עכשיו הם בטח מקווים לקבל הקלות, ולא איכפת להם שהסמסטר ילך. למען האמת, הם בטח מעדיפים את זה.

במדינת הקומבינות בה כל סטודנט מעתיק עבודות ולוקח סיכומים מאחרים וכך מסיים את התואר, אין לנו מה להתפלא, אם את המאבק שלהם הוביל מישהו שאת האינטרס האישי שלו כבר מימש, והם היו רק התפאורה. עדר עיוור ומנוצל, מחוסר השכלה. אבל כשהם יצטרכו להשלים חומר בקיץ, אז תראו אותם שוב עם החולצות האדומות, שוטפים את הרחובות בהמוניהם. כי על החופשה בתאילנד לא מוותרים בקלות שכזאת.

Facebook Comments

עלינו הגר