עוד מעלילות הוט בארץ הלבה…
“תקלה אזורית” מהדהד בראשי הקודח קולה של הנציגה שהוקלטה בהודעה בתמיכה הטכנית של הוט. “תקלה איזורית… עושים את מירב המאמצים” המבטא הרוסי הכבד חוזר שוב להלום ברכותיי, נבלע ברעש הסביבתי שהוקלט גם הוא. כאוס, בלאגן, חוסר מקצועיות…
חברות הכבלים בארץ הן פשוט מתחת לכל ביקורת והגיע הזמן שמשרד התקשורת ירים את הכפפה. לא ייתכן שאני אשלם להם 300 שקל ואקבל בתמורה מוצר מקרטע עם שירות בניחוח שתן מרוכז. ואם משרד התקשורת לא יואיל לעשות את עבודתו, כנראה שהה(ג)ר יצטרך לבוא למוחמד.
עזבו את השיעמום הנורא של להיות מנותק תיקשורתית. בשבע בערב, עזבתי את המשרד בידיעה שאוכל להמשיך לעבוד מהבית, לסגור עוד כמה מיילים, לקבוע לי כמה פגישות ולעשות קצת סדר בבלאגן. והכל היה אמור להעשות בשלט רחוק, להתחבר מהמחשב בבית למחשב במשרד ולעבוד כשעל הביירכיים יושב סילביו שלי, מגרגר בהנאה, וסטורפל הפרה, מתחכח ברגלי ומיילל מו-ייאו לכל עבר, כאילו מספר לי מה עבר עליו כל היום, כשלא הייתי בבית.
זה הפוסט הראשון שאני כותבת באופליין, וההרגשה איך לומר, מחניקה. יש בזה משהו, אולי פחות סקסי, אולי פחות מרגש, לכתוב בוורד, ולא באפליקציה של וורדפרס. אז האינטר-מת, וקו הטלפון גם… בכבלים כמובן אין מה לראות בטלוויזיה… נשארתי לבד, עם החתולים והעיתונים.
______________________________________________________
נכתב אתמול ב-23:00
הגר…כל פוסט מבורך,גם אם הוא אופליין הוא אופסימחס,ביחוד אם הוא מבטא מלחמה בשחיתות…
מצד שני מה את רוצה? אם ההודעה הראשית בYNET היא שע”וד ידוע
גנב כסף(הרבה מאד כסף..) מלקוחות ניצולי שואה,אז תסלחי לי שהשרות הגרוע של הוט כבר לא מפתיע..
עזבי אותך שטויות. לי כבר שנים אין כבלים (או לווין) בטלוויזיה, ואני מבסוט עד הגג!
מאמין לך עידן.הרוב שידורים חוזרים. המון חומר מטופש שרק מנון אותנו
“אני רק רוצה לוודא שזו לא תקלה אזורית אלא ייחודית אצלך”, אמר לי זיו/נדב/גיל/וואטאבר, הנציג הנדיב של הוט שדיברתי איתו אתמול (אני לא חושבת שיש להם נציג שעוד לא דיברתי איתו), ושלח אותי לנתק מהחשמל את הכבל האחרון שהוא יכול לחשוב עליו… ידעתי שאחרי שגם זה לא יעבוד, לא תישאר ברירה, אני איאלץ לשמוע את המילים שאני שונאת מכל: צריך לתאם טכנאי. “לא רוצה טכנאי, לא רוצה”, מילמלתי בייאוש והרגשתי את המילים: תנתק אותי וזהו, מנסות למצוא את דרכן החוצה. אבל איכשהו הסכמתי לתאם טכנאי ודחיתי את הניתוק עוד קצת. כמו אישה מוכה שתמיד חוזרת לבעלה, גם אני כנראה תקועה עם הוט לנצח. מזל שאף פעם אין מה לראות.