אישה, אוכל!

אם תהיתם לאן נעלמתי, זה בגלל שבחודשים האחרונים הייתי עסוקה בלתכנן חתונה תוך כדי זה שאני עובדת משרה מלאה, וזה לא דבר קל… אבל זה סיפור לפוסט אחר, אם בכלל. עכשיו, כמעט חודש לאחר שקודשתי לאהבת חיי, אני מתאמנת בלהיות רעיה טובה ומנצלת את היותי בלוגרית, ללמידת נבכי המטבח והקולינריה על שלל גווניה. אז נגמרה דיאטת ה-להכנס-לשמלה-הלבנה, ועכשיו צפו לחודש מפצה וטעים במיוחד.

“אישה, אוכל!” זה מה שבעלי רצה לכתוב כסטטוס, יום לאחר שנישאנו. בסוף הוא הלך על הסטטוס האלמותי: “לא סחבק, נשוי”. מה שלא ידענו, זה כמה החודש שאחרי החתונה הולך להיות בסימן של חיזוק הקשר ביני לבין המטבח. הסיפתח היה שהבאנו עוזרת והיא ניקתה את המטבח שהוזנח (כמו שאר הבית, אבל זה מקום קצת קריטי) בזמן שעסקנו בסידורי שולחנות, הפקת הזמנות, סגירת ספקים, טעימות וכולי. עכשיו אפשר לבשל בלי להגעל 🙂 אחר כך הגיעה שרשרת הזמנות לאירועי אוכל.

מבשלת. צילום: אלעד אקרמן

וכך קרה ששבוע אחרי שהפכתי לאשת איש, מצאתי עצמי בסדנת בישול, ככה בלי לתכנן, לראשונה בחיי. שלא תבינו לא נכון, אני מבשלת! יש לי סירים, מחבתות ואפילו קדרות, אני יודעת להכין מרקים, פשטידות, פסטות, אוכל רומני כזה של סבתא לילי ז”ל, ולאחרונה, לאחר שנשבר מחסום הצמחונות (לבשל חיות מתות), גם התמחתי בקציצות ושניצלים ארצישראלים כאלה. אז אני לא כזאת newbie. סגרנו את העניין הזה.

הידיים שלי פנויות להצעות דוגמנות אגב. צילום: אלעד אקרמן

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לסדנה של אורן גירון – עושים בישול, זה כמובן ליפול איכשהו על בעיה טכנית (כי רק אני שכל כך שונאת מחשבים איכשהו מבינה את הטימטומת שלהם) – לתקן לו איזו בעיה עם המילון של מוצרי מיקרוסופט המהוללים במחשב. מרינה התנפלה עלי איך שהגעתי והכריזה שאני אצליח להבין את ההוראות שהיא הדפיסה כדי לפתור את זה. היא צדקה… הבאג מוכר לי מהמשרד, כך שאחרי כמה דקות העניין טופל ויאללה – אוכל!

אחרי שאחרוני המאחרים הגיעו, נכנסו למטבח ענק ואורן הדגים לנו איך מכינים טארט טאטן עם טופי וקרמל וניל על המחבטבע של קנווד. מעולם לא יצא לי להכין קרמל בבית, נראה לי שבגן הכנו… בכל מקרה – זה תמיד היה נראה לי סיוט לנקות, אז העדפתי לא לנסות (אני שונאת לנקות, אבל אוהבת שנקי, אם עוד לא הבנתם). מה שיפה במחבטבע הזה, זה שהקרמל ממש לא נדבק אליו.

אורן מטרטן טארט טאטן. צילום אלעד אקרמן

לפני כמה חודשים כשמחבתות הטפלון שלי החלו לאבד צורה (בכל זאת, יש להם פז”ם של כמה שנים טובות), אמא שלי אמרה לי: “תקני מחבת קרמית, תשקיעי באחת איכותית”. היא הסבירה לי שקודם כל זו מחבת שאפשר לטגן בה עם מעט שמן או בלי שמן בכלל (תלוי מה) דבר שהופך את הטיגון השמנוני שאני כל כך שונאת לפחות משמין וכמובן – פחות שמנוני.

מעבר לכך הפיזור של החום במחבת שווה בכל מקום, זאת הודות לתכונת האחידות הקרמית הנפלאה (אני מכירה את זה ממחליקי השיער הקרמיים) מה שמונע את זה שחלק מהשניצל/פנקייק/חביתה/וואטאבר יהיה שרוף והחלק השני יהיה מבושל למחצה. הכל מבושל שווה בשווה. ממש מחבת דמוקרטית.

הקטע המדליק במחבטבע של קנווד, ששונה מהמחבתות הקרמיות האיכותיות שרכשתי בהמלצת אימי (יותר נכון היא רכשה עבורי כמתנה, כי היא ראתה שאין לי זמן לנשום וגם חשבון הבנק שלי נחנק – שוב תירוץ החתונה שישמע פה עוד ולא מעט) זה שהידית שלה ניתקת, והיא הופכת באחת לתבנית אפיה שניתן לדחוף לתנור, גם ישר לאחר טיגון, ללא צורך בכלי נוסף (חיסכון נהדר בשטיפת כלים ותרומה לכינרת!).

המחבטבע. צילום: אלעד אקרמן

פה למשל הכנו פילה סלמון צרוב עם סלסה מנגו וחלפיניו. צלינו אותו קצת על המחבת, ניתקנו את הידית והכנסנו לאפייה בתנור.זה היה נהדר, ונוכחתי לגלות שוב כמה קל להכין פילה סלמון, והגיע הזמן לשלוח את בעלי לשוק להביא לי דג ורדרד וחביב שכזה. כתוספת לדג הכנו תבשיל אורז צבעוני וירקות שורש חגיגי, וגם סלט מנגולד, צימוקים ופטה חם. בנוסף הכנו מאפה בצלים וגבינות ים תיכוני שהיה מאוד מאוד טעים וגם קיבל תשבוחות בבית, באותו עקרון של טיגון ואז אפיה עם המחבטבע.

ממממ אוכל... צילום: אלעד אקרמן

המתכונים לא מסובכים, ואם תעקבו אחריהם היטב תוכלו להכין ארוחת גורמה לתפארת, ואם אתם רוצים ללמוד לבשל בצורה יותר מקצועית, אני ממליצה לכם בחום על “עושים בישול” של אורן גירון, בעיקר כי הוא אדם חביב ביותר וגם בגלל המטבח המדליק והמתכונים הפשוטים והטעימים. בסוף הסדנה ישבנו כמובן לאכול, עד שלא נשאר יותר מקום בבטן. פשטנו את הסינרים ונסענו הביתה, שבעים ומצויידים במחבטבע, סכין איכותית של קנווד (סופסוף יש לי סכין חיתוך נורמאלית ומקצועית) ועוד איזה משהו לבצק שלא כל כך הבנתי מה עושים איתו… אם מישהו שהשתתף בסדנא ויודע על מה אני מדבר יכול להאיר את עיני, אשמח. בתאבון!

את המתכונים ניתן להוריד מפה.

וכמובן איך אפשר בלי תמונה של ששת והמלחיות. צילום: אלעד אקרמן

*הפוסט הבא יהיה בנושא שוקולד, stay tuned!

ותודה לכל מי שעזר לי להחיות מחדש את הבלוג, במיוחד ליוחאי!