ביג נאורסקי

בדרך כלל אם אני מגיעה לכתוב על איזו תוכנית טמבלויזיה, זה כי היא ממש ממש עיצבנה אותי. אבל הפעם, פוסט ביקורת מפרגן לסיטקום המצויין “החברים של נאור” שפותח עונה שניה בשבת הקרובה בערוץ 10 אחרי הישרדות.

אתמול הזמינו אותי למפגש בלוגרים-פיצה-גלידה והקרנת הפרק הראשון בעונה השניה של “החברים של נאור”. כיבד אותנו בנוכחותו היוצר-במאי-שחקן נאור ציון, שחושב שבלוגרים הם סוגשל אנשים שחיים בכל מיני מחילות תת קרקעיות, והבטיח פרק על בלוגרים בעונה השלישית, יותר נכון – על בלוגרית.

קודם כל – שאפו על הפרומו. ביג לבובסקי הוא אחד ה-סרטים האהובים עלי, כזה שראיתי יותר מעשרים פעם, ויש לי אותו אפילו בקלטת וידאו! הסיצנה הזו בבאולינג עם הספרדי המשוגע, אחת הטובות. כבר ראיתי כמה וכמה ניסיונות לטריביוט לסיצנות מהסרט הזה ואף אחת לא טובה כמו זה.

בדרך כלל כשיש פרומואים טובים, אני מלאת ציפייה לראות פרק טוב. בדרך כלל זה לא קורה, אבל תמיד יש יוצא מן הכלל. נאור סיפר בתלהבות על הוספת כמה דקות לסידרה, מה שמקל עליו בכתיבת הפרק כי יש יותר בשר להתעסק בו. על הפרק – החברה של דדי הטייס זורקת אותו והחברים לוקחים אותו ל”מוציאה מקשרים”, אחת היציאות הטובות ששמעתי. מה שיותר מצחיק שבין הבלוגרים ישבה אחת שאמרה שזה בערך מה שהיא עושה, כנראה סוגשל קואוצ’רית.

אני חייבת להודות שנאור ציון הפתיע אותי. לא ידעתי שהוא גם כותב ומביים את הסדרה. הוא סיפר על תהליך הכתיבה של הסדרה ועל חופשות הכתיבה שלו “זה צריך להיות מקום יפה, אבל חור. בלי פיתויים”. הוא אפילו הראה לנו תמונות. אכן בחור כישרוני, אך גם צנוע. כששאלו אותו על הכישרון שלו הוא אמר ש”זה לא כישרון, זה צורך”. ומי כמוני, גרפומנית כפייתית, יודעת כמה זה נכון.

אולי הגיע הזמן שאני אוציא את הלפטופ שלי לטיול בחוץ, לחו”ל אין לי כסף אז נראה לי שאני אסתפק בשדרוטשילד, אומרים שיש שם אפילו אינטנט חופשי. זה בהחלט נשמע רעיון מעניין שיכול לעזור לי לצאת ממחסום הכתיבה ממנו אני סובלת.

אז אל תשכחו – יום שבת אחרי השרדות ב-22:30 החברים של נאור פותחים עונה שניה

Facebook Comments

עלינו הגר